מקור ישעיהו ח׳:כ״ב
1 וְאֶל־אֶ֖רֶץ יַבִּ֑יט וְהִנֵּ֨ה צָרָ֤ה וַֽחֲשֵׁכָה֙ מְע֣וּף צוּקָ֔ה וַאֲפֵלָ֖ה מְנֻדָּֽח׃
פירוש שד"ל על ישעיהו ח׳:כ״ב
1 ופנה למעלה ואל ארץ יביט, יפנה למעלה ולמטה ולא ימצא אלא צרה וחשכה ראב״ע וגיז'.
2 מעוף, לשון עֵיפָה ואפלה.
3 מעוף צוקה ואפלה מנדח, נראה לי מעוף מנודח של צוקה ואפלה.
4 מנדח, כדעת Kocher לשון שטיחה והתפשטות, כמו בערבי נַדַחַ dilatavit, מַנְדּוּחָה ארץ רחבת ידים. וכן בלה"ק כל נדח הוא המתפשט חוץ למקומו.